שיעור של הרב יהושע דאשיף ב"חוי'ה גופנית" -- אור לז' חשון תשע"ב
לפעמים יש מתח ולחץ במשפחה שמסתובב בתת מודע בתוך המשפחה, והרבה פעמים קורה, שאחד מבני המשפחה סופג אותו בעיקר וזה מאפשר לשאר המשפחה לתפקד נורמלי. המשפחה היא כמו גוף, וכל בן אדם במשפחה זה כמו איבר אחר.
לפי שיטת SEרוב המחלות באות במקור מהרצון לברוח או להתקיף והוא לא יכול.
כשאנרגי'ה זו מסתובבת בתוך הבן אדם -- כל המערכת של הבן אדם חשה שיש כאן מתח, יש כאן לחץ, יש כאן פחד, יש כאן אנרגי'ה זרה שלא אמורה להיות כאן. וכל עוד שאנרגיה זו מסתובבת בתוך הבן אדם באופן חפשי -- בן אדם לא יכול לתפקד נורמלי. וכשבן אדם חש את האנרגי'ה זו המסתובבת בתוכו -- זה סוגר את השכל, והוא בשוק, מתנהג בהתקפה ובריחה, מאויים, מאיים, ואי אפשר לדבר אתו, רגש מפוזר -- כל עניינים אלו קורים לבן אדם בגלל שמערכת שלו מפוזרת בגלל האנרגי'ה השלילית הזו שמשתוללת בתוכו. מה שקורה במשך זמן כשיש את זה 10 שנה 20 שנה 30 שנה 40 שנה או פחות?
הגוף אומר: די! אין פה תיפקוד! אז אנחנו בוחרים לאיפה לאגור את האנרגי'ה זו שכבר לא יפריע לשאר המערכת. וזה מה שנקרא מחלה באיזה שהוא מקום בגוף. זה סימפטום שיש את הבעי'ה הזו -- על ידי מחלה. המחלה מהווה הסימפטום שיש הבעי'ה הזו בתוך הבן אדם.
בעיות באיבר מסויים -- הלב, ח"ו, או ריאות, כליות, או כבד, או בטן, או סוכרת, למשל -- כל הדברים האלו יכולים להגיע בגלל שהמתח הזה המשתולל בתוכו חייב למצוא מקום בתוך הגוף, כדי לאפשר לשאר המערכת לתפקד. וזה לפי SE זה איך שבן אדם נהי'ה חולה.
זה כלל.
תמיד יש יוצא מן הכלל, שמשהו קורה לבן אדם פתאום הוא הפסיק לתפקד -- בגלל שהגיע הזמן שלו בעולם - הלב הפסיק לעבוד, אבל באופן כללי – זוהי הסיבה הכללית למחלות הגוף ל"ע.
הרופא שלי בצפת אוהב את השלט – יש את השלט הזה בכל רחבי הארץ בכל עמוד חשמל: "מתח גבוה סכנת מוות!" -- הוא אומר שבהשגחה פרטית זה נמצא בכל הארץ כולה, וצריכים לקחת אותו, לשים אותו בסלון, ולהסתכל עליו כל הזמן. מתח גבוה סכנת מות!
SE אומרת שרוב המחלות באות מזה. בן אדם לא רגוע, ובגלל שלא רגוע -- אפילו אם הוא אוכל נכון -- האוכל לא נקלט כמו שצריך, בגלל שיש מתח וכו' וכו'.
כשאנו פונים לגורמים שונים להתאזן בכל מיני שיטות -- בגלל שיש דרכים שונים לגשת לחוסר איזון ולהתחיל לשנות אותו להיות מאוזן עוד פעם -- יש דרכים שונות "לשכנע" את המערכת להיות בריא ומאוזן, לא כמו שהי' קודם. יש כל מיני דרכים, אבל זאת היא הדרך האמיתית - לשנות את כל המערכת, לא להסתכל על מחלה אחת -- זה מערכתי.
כשאחד האברים בוחר לקבל כל המתח שמשתולל ומפריע לבן אדם להיות בריא ומאוזן -- אז שאר הגוף אולי נגרר וצולע, אבל מתפקד. לפחות הוא יכול ללכת לעבודה, יכול ללכת לאכול, ללכת לישון. אבל יש משהו בפנים שלא בריא.
גם בתוך המשפחה זה עובד בדיוק אותו דבר. משפחה עובדת כמו גוף אחד. ולפי שיטת מערכת משפחתית לא אומרים שמישהו במשפחה חולה, אומרים -- המשפחה חולה! צריכים להסתכל על כל המשפחה.
ובגלל התייחסות ודינמיקה בין אחד לשני -- זה גורם למישהו לקחת על עצמו את המתח והלחץ שמסתובב בתוך המשפחה, לאגור בתוכו, והוא לוקח על עצמו להיות בן אדם סימפטומי, בעיי'ה נפשית, קושי, מה שיהי'. שאר המשפחה יכולה להצביע עליו כמקור הבעי'ה.
מה שקורה במשפחה כשמישהו חולה -- המתח הזה מורגש אצל כל אחד ואחד. כל אחד מטפל במתח באופן אחר בדרך הטוב ביותר בשביל אותו בן אדם שהוא יוכל לשרוד בהצלחה. במשפחה באופן כללי -- בתת מודע – זה גם עובד באופן כזה, שהמשפחה צריכה להגיע למקום שמתפקדת כמה שאפשר יותר טוב.
אז בתוך המשפחה המנגנון הוא כזה:
כשבן אדם חש מתח, וזה מפריע לו -- אחד מהדרכים זה לומר -- יש להשני בעי'ה. זה אחד מהדרכים לטפל בזה. וכשאחד מהמשפחה מבין -- בתת מודע -- שכל המתח הזה מסתובב בתוך הבית -- אז אחד לוקח על עצמו לאפשר לכולם להצביע עליו -- אתה הבעי'ה, ובתת מודע הוא לוקח על עצמו את התפקיד הזה, שמאפשר לשאר המשפחה להצליח הרבה יותר.
וכשכולם מצביעים עליו -- אתה הבעי'ה -- אתה לא בסדר -- ואנחנו עושים לך טובה לקבל אותך -- גישות כאלו -- הם בעצמם מחזיקים את המעגל שבן אדם נשאר במקום הזה -- בגלל שזה נותן לו תפקיד! תפקיד מאד חשוב! בתוך המשפחה. זהו הקיום של המשפחה -- דרכו דוקא!
ושאר האנשים משתמשים בזה בגלל שזה מאפשר להם להתנער מהדבר שמפריע להם, ולהצביע עליו.
זה לפי מערכת משפחתית בפסיכולוגי'ה עובד כך. הוא מסכים באיזה שהוא מקום, בתת מודע
[שאלה: האם זה המצב הבריא?]
בטח, זה לא נכון!
עוד פעם:
כמו בגוף,כשיש לבן אדם את האנרגי'ה השלילית שמסתובבת בתוכו, אחד מהאברים "בוחר" לקבל את זה -- במודעות של האיבר הזה, באיזה שהוא מקום -- אותו דבר ממש קורה במשפחה, בדיוק כמו בגוף!
זה מדהים איך שזה הולך לפי התבנית של בגוף. זה מה שקורה.
וכשיש משפחה, נאמר, של שבעה ילדים, ואחד מהם, בגיל 15, מתנהג כמו ילד בגיל 8-9- זה לא כ"כ יועיל לקחת את ילד הזה ולהתחיל לעבוד אתו כל עוד שהוא חי בתוך המשפחה. עדיף קודם כל לעבוד עם ההורים, ואם אפשר -- עם כל המשפחה.
אבל כיום יש מעט מאד אנשים שמסוגלים לעשות את זה בגלל שבן אדם צריך להיות מאד מקצועי, כדי להצליח במערכת משפחתית. ומקצוע הזה כמעט נעלם מן השוק. זה הי' מאד שכיח בשנות ה50, 60 ו70. אבל לאט לאט כמעט ואין את זה. יש מעט אנשים שמתמחים בתחום הזה, בגלל שבן אדם צריך להיות מאד מאד מפותח, כדי לטפל במשפחה. לא להאשים את אף א', ולא להיות "מרובע" -- לקרוא את זה זה מדהים, למה זה לא הולך כ"כ.
בכל אופן, יש עוד מישור לעניין -- ההורים.
אם מסתכלים על ההורים לגבי הילדים -- ההורים לא יכולים לאפשר לילד להתפתח לרמה שא' מההורים לא הגיע אליו.
זה מאיים על ההורים.
אם הילד על ידי התפתחותו הגיע לכך, שהוא מאתגר את עצמו בדרך שאני סגור לאיתגורים האלו -- אני לא יכול לאפשר לו את האתגרים שלו בגלל שזה מאיים עלי! אז ההורים באים לעצור את התהליך התפתחות של הבן אדם הזה, הילד שלהם, ויכול להיות שילוב של שני הבעיות האלו, שני הכיוונים
אבל אם אי אפשר לעבוד במערכת משפחתית -- יותר אפשרי לעבוד עם ההורים, ולהתחיל לעבוד עם ההורים באופן כזה שהם יפתחו להבין האתגר שלהם, שהם לא יכולים לסבול את הילד ומה שהילד צריך לעשות בחייו, ולעבוד אתם על זה.
יש חוקר אחד, שעשה מחקר על סכיזופרני'ה, ואמר שבעיקר הסכיזופרני'ה קורה כשאחד מההורים עוצר את ההתפתחות של הילד. הילד מקבל סכיזופרני'ה -- זה כאילו שאחד מההורים מתלבש על הילד הזה כמו סמיכה, והוא לא יכול להתפתח.
ויש מחקרים, שבן אדם, שההורה הזה נפטר למשל, פתאום מפסיק להיות סכיזופרני. יש דברים כאלו -- זה מדהים. או שהוא קם והולך למקום אחר או עיר אחרת לאיזה סיבה -- מתחיל להיות עצמאי -- והסימטפומים מתחילים להעלם. בלי טיפול. יש כזה דבר.
[שאלה: אבל זה נדיר?]
אולי זה יכול להיות נדיר -- בגלל שאין אפשרות כזה הרבה
בגלל שלא נותנים לזה לקרות.
(תמליל חלקי מהשיעור)
